אף אחד לא אוהב להיות חולה, זה בטוח.
אבל מה קורה כשהמחלה, הטיפולים או הנכות הם משהו ממושך?
כולנו מודעים לקשר בין הגוף והנפש: התמודדות עם מחלה, עם טיפולים רפואיים ממושכים או עם מוגבלות גופנית עלולה להוות משא כבד על כתפיו של המטופל ובני משפחתו, ולהשליך על תחומי החיים השונים, כמו תפקוד יומיומי, דימוי עצמי וגופני, זוגיות, יחסים עם בני המשפחה והחברים.
אז מה מציעה פסיכולוגיה רפואית?
הפסיכולוגיה הרפואית עוסקת בקשר בין תהליכים וגורמים פסיכולוגיים ובין מצבים פיזיים של בריאות וחולי. ניתן לקבל שירותי תמיכה נפשית לחולים, למחלימים ולכאלה הסובלים ממצבים כרוניים או אחרים. דוגמה טובה לכך היא ליווי של חולי סרטן או כאלה שהחלימו ממחלת הסרטן (פסיכו-אונקולוגיה). כמו כן הליווי הצמוד כולל כמובן גם את משפחות המטופלים עצמן, ומסייע גם במצבי אובדן ואבל.
באופן כללי ניתן לומר שפסיכולוגיה רפואית נחלקת לשלושה תחומי עיסוק עיקריים: התחום הטיפולי מצד אחד, התחום המחקרי מצד שני ותחום ההוראה מצד שלישי. הסוג הראשון מיועד לסייע בהתמודדות עם טיפולים רפואיים וכן לטפל במגוון מצבים רפואיים שנוצרו בשל מצבים נפשיים.
הסוג השני מיועד למצוא קשרים בין משתנים פסיכולוגיים ופיזיים, באמצעות מחקר שיגלה כיצד התערבות פסיכולוגית תוכל להשפיע על מחלות וההתמודדות עמן. לדוגמה: לדוגמה, השפעת סטרס על התפרצות של מחלות ותופעות פיזיות; כמה יעילה תמיכה חברתית בהתמודדות עם מחלות ועוד. בכל הנוגע לסוג השלישי, הוראת התחום, אין הרבה סיבות להרחיב מעבר למובן מאליו.
באמצעות פסיכולוגיה רפואית העוסקת בפן הטיפולי, ניתן לספק שירותי תמיכה נפשית לחולים, למחלימים ולכאלה הסובלים ממצבים כרוניים או אחרים. דוגמה טובה לכך היא ליווי של חולי סרטן או כאלה שהחלימו ממחלת הסרטן (פסיכו-אונקולוגיה). כמו כן הליווי הצמוד כולל כמובן גם את משפחות המטופלים עצמן, ומסייע גם במצבי אובדן ואבל.
כאן המקום לציין שטיפול פסיכולוגי רפואי שונה במהותו בהשוואה לטיפול פסיכולוגי “רגיל” בבעיות אחרות, שאינן קשורות לבעיות רפואיות ספציפיות – כגון חרדה, פחד מקהל ועוד. בעיות מסוג זה ניתנות לפתרון בדרך כלל באמצעות טיפול פסיכולוגי מסוג קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).
אומנם אומרים (ובצדק) שכל רופא צריך להיות גם קצת פסיכולוג, אבל במקרה הזה מדובר כמובן יותר ביחסי חולה-רופא מאשר בטיפול נפשי / פסיכולוגי כהלכתו. פסיכולוגים רפואיים נדרשים להיות בעלי תואר שני לפחות, ולרוב נמצא אותם במסגרות של טיפול רפואי – כגון בתי חולים, קופות חולים, מוסדות שיקומיים ואחרים. כמו כן ניתן למצוא פסיכולוגים רפואיים גם במוסדות מחקר לסוגיהם, במטרה למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם מחלות ולתיאור מציאותי ככל שניתן של הקשר בין הגוף והנפש.
על פניו נשמע שחלק ניכר מתפקידו של הפסיכולוג הרפואי כמעט מתנגש ראש בראש עם תפקידי הרופא, אך למעשה הוא מיועד לסייע לו ולהשלים את עבודתו. למעשה ניתן לומר שעבודתם של הפסיכולוגים הרפואיים כפולה ומכופלת – זאת מכיוון שבדרך כלל הם מסייעים הן למטופלים במוסדות האמורים, והן לצוותים המקצועיים המתמודדים עם מטופלים, מחלות ובעיות נוספות.
לא רבים יודעים זאת, אבל רק בשנת 2013 הגדיר משרד הבריאות באופן רשמי את תפקידו של הפסיכולוג הרפואי, זה המועסק בבתי חולים: עזרה נפשית למאושפזים, מניעת בדיקות מיותרות, הפחתה בתרופות וזירוז תהליכי החלמה. מעבר לכך, כפי שכבר צוין, פסיכולוגים רפואיים יהיו זמינים למתן ייעוץ פסיכולוגי ונפשי לצוותים הרפואיים כדי למנוע שחיקה מקצועית ואף אלימות נגד רופאים, שמרימה את ראשה המכוער בשנים האחרונות.
