גירושין ו/או פירוק זוגיות (גם ללא נישואים) הם משבר לא פשוט, גם עבור בני הזוג ובטח שעבור הילדים. מהצד האחד בני הזוג עצמם נמצאים במערבולת של רגשות, כעסים וסיבוכים משפטיים; ומהצד השני הילדים ובני הנוער בתא המשפחתי צריכים להסתגל למציאות החדשה, דבר שעלול להשפיע לרעה על נפשם, התנהגותם ועוד.
ילדים ובני נוער חסרים בדרך כלל את החוסן הנפשי של המבוגרים, ואין מאחוריהם שנות חיים רבות שלימדו אותם להתמודד עם מצבים כאלה. הבעיה היא שבני הזוג עצמם נסחפים לתוך מערבולות רגשיות, פיננסיות ומשפטיות – ולא תמיד מוצאים את הזמן והיכולת לתמוך רגשית ונפשית בילדיהם, שצופים מהצד בחוסר אונים בעוד משפחתם מתפרקת לרסיסים.
ילדים למשפחות גרושות עלולים לסבול מכמה בעיות, גם במהלך ואחרי הגירושין וגם בהמשך חייהם:
- פגיעה ביכולות הרגשיות של הילדים בעקבות קונפליקט מתמשך בין ההורים (ובייחוד במצבי ניכור הורי, כאשר הורה אחד מבקר תמידית את השני).
- הידרדרות בלימודים, קשיי שינה, חוסר תיאבון, אי יכולת ליהנות ועוד.
- סיכוי גבוה ב-19% לסבול מדיכאון אם היו בני 5 ומטה בעת הגירושין.
- כעס על ההורים, התפרצויות וכניסה למצבי דכאון והסתגרות.
- חוסר יכולת / פחד להקים זוגיות משלהם בעתיד.
- בנים סובלים יותר מבנות, כך לפי מחקרים.
