נכון לשנת 2019 יש בישראל מעל 1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות כלשהי, המהווים 17% מהאוכלוסייה הכללית (וכן 21% מאוכלוסיית הבוגרים בני 20 ומעלה). מתוכם כ-270 אלף ילדים עד גיל 17; כ-784 אלף בני 18 עד 64 בגיל עבודה וכן מעל חצי מיליון בני 65 ומעלה. לשמונה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת יש מוגבלות חמורה המפריעה מאוד לביצוע פעולות היום-יום.
סוגי המוגבלות העיקריים נעים סביב תחומים כגון הליכה, זיכרון וריכוז, ראייה ושמיעה. כמו כן קיימים גם סוגי מוגבלות נוספים שאינם נמנים עם הקטגוריות הנ”ל (נתונים: אתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות). אז איך בכל זאת מצליחים להתמודד עם המוגבלות – יהיה סוגה אשר יהיה? כיצד ניתן לנהל חיים כאשר אנו מוגבלים ברמה כזו או אחרת?
לדוגמה, שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות עומד על 53% נכון לשנת 2019; זאת בהשוואה לשיעור התעסוקה בקרב אנשים ללא מוגבלויות העומד על 80% באותה שנה (נתונים: אתר נגישות ישראל). פער זה עשוי לנבוע מהעובדה שחלק ניכר מבעלי המוגבלויות סובלים ממוגבלות חמורה שאינה מאפשרת להם לעבוד; אך סיבות נוספות עשויות להיות יחס החברה, בורות ועוד.
בדיוק כאן נכנסת לתמונה הפסיכולוגיה השיקומית. זהו תחום טיפול ייעודי הנע סביב מוגבלויות ופגיעות לסוגיהן – כגון מוגבלויות פיזיות, נפשיות, קוגניטיביות ועוד. תחום טיפולי זה מאפשר למטופלים להתמודד עם המוגבלות, למצוא את נקודות החוזק שלהם ולהשתלב בחברה כמיטב יכולתם. לדוגמה – פסיכולוג שיקומי יכול לעזור לבעל המוגבלות להכין את עצמו לעולם העבודה: הדמיה של ראיונות עבודה, כיצד מכינים קורות חיים, איך להציג את עצמך באופן חיובי וכן הלאה.
התערבותו של הפסיכולוג השיקומי היא בדרך כלל חלק מתהליך שיקום מלא, שבו מעורבים מספר בעלי מקצוע במקביל – בהתאם לסוג הבעיה: מוגבלויות פיזיות, התפתחותיות, נפשיות, קוגניטיביות ועוד. בעלי מקצוע נוספים אלו עשויים להיות פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, מטפלים סיעודיים ועוד.
מוגבלויות וסיטואציות המתאימות לטיפול פסיכולוגי שיקומי:
- שיתוק
- עיוורון
- חירשות
- כוויות
- נפגעי תאונות
- מחלות קשות
- אוטיזם
- התמכרות לסמים
- עבריינים ונוער בסיכון
- נפגעי נפש
- נפגעי פוסט טראומה
- אובדן ושכול
- ועוד
בבסיס הפסיכולוגיה השיקומית עומדות הנחות פילוסופיות כגון כבוד האדם וערכו, שוויון הזדמנויות ומחויבות מוסרית לשיקום. כל אלו מדגישים את זכותו של האדם לבחור את מטרותיו האישיות, המקצועיות והחברתיות ולשאוף לכדי הגשמה מלאה כמיטב יכולתו.
מכיוון שלמוגבלויות יש גם היבטים נפשיים וחברתיים – כגון הסתגלות למצב החדש, החזרת המיומנויות החברתיות שלעיתים אובדות ופיתוח חוסן נפשי בכל הנוגע לעמדות חברתיות שונות – הטיפול השיקומי מתמקד בדרכים אשר יאפשרו למטופל לחיות את חייו בצורה הטובה ביותר, ולהקשיב יותר לעצמו מאשר ל”רעשי רקע” חיצוניים. בתחום השיקומי קוראים לזה “מסוגלות עצמית”.
שיטות הטיפול בפסיכולוגיה שיקומית הן רבות ומגוונות, ומבוססות הן על מודלים תיאורטיים והן על גישות מעשיות – קבוצות טיפול, טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT, טיפול פסיכודינמי, ביופידבק, הרפיה ודמיון מודרך וכן טיפול זוגי ומשפחתי (שכן המוגבלות משפיעה לא רק על המטופל, אלא גם על סביבתו הקרובה).
