בעידן המודרני רווי הלחצים והעומסים, אין כמעט אדם שלא יכול להיעזר בטיפול פסיכולוגי כלשהו. ענף הפסיכולוגיה רחב היריעה ביותר מכל שאר הענפים, הוא הפסיכולוגיה הקלינית – המציע טיפול במגוון רחב של בעיות. למעשה כאשר אומרים “טיפול פסיכולוגי”, כמעט תמיד מתכוונים באופן אינטואיטיבי לפסיכולוגיה קלינית.
פסיכולוגיה קלינית עוסקת במחקר, טיפול ואבחון בכל הנוגע לנפש האדם. מטרותיו העיקריות של התחום הן להבין מצוקות נפשיות מצד אחד, ולסייע לאנשים הסובלים מהן מצד שני. את זאת ניתן להשיג הן באמצעות אבחון וטיפול והן באמצעות מחקר, המחפש כל העת גישות ושיטות חדשניות להשגת תוצאות. פעמים רבות ישולב הטיפול הפסיכולוגי הקליני גם עם תחומים משיקים אחרים, כגון רפואה או פסיכיאטריה (מתן תרופות), מדעי המוח (סריקות מוח, טיפולים מגנטיים-חשמליים כגון TMS) ועוד.
ראשיתה של הפסיכולוגיה הקלינית היא ככל הנראה בסוף המאה ה-19, בארצות הברית ועד אמצע המאה ה-20 התמקדה בעיקר באבחון ובהערכה – ומעט בטיפול. החל משנות ה-40 של המאה ה-20, ובעקבות מלחמת העולם השנייה – נוצר צורך טיפולי אפקטיבי, והפסיכולוגיה הקלינית השתדרגה למעמדה הנוכחי כשיטת טיפול יעילה בעשרות תחומים.
מי מורשה לטפל
כאן המקום לציין שלא כל אחד ואחת יכולים לספק טיפול פסיכולוגי ולקרוא לעצמם בתואר פסיכולוג/ית. רק פסיכולוג קליני מוסמך, בעל תואר שני או שלישי בפסיכולוגיה, רשום בפנקס הפסיכולוגים ובעל רישיון מהמדינה לעסוק בפסיכולוגיה – מורשה לעסוק בתחום, וכן בתחומים משיקים נוספים כגון פסיכותרפיה, אבחון פסיכודיאגנוסטי ועוד.
התחזות לפסיכולוג היא עבירה על החוק בישראל וכן במדינות אחרות בעולם, וזאת משום שמתחזים עלולים לגרום לנזק גדול יותר למטופל. כמו כן בדיוק כמו רופאים או כל מטפל אחר, גם פסיכולוגים כפופים לקוד אתי שתכליתו להגדיר מה מותר ומה אסור (לדוגמה, הקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל).
בנוסף לחלקים העיוניים, הכשרתו של הפסיכולוג הקליני כוללת גם התמחות במוסד טיפולי במשך שנתיים במשרה מלאה (או 4 שנים בחצי משרה). התמחות זו מבטיחה כי הכשרתו של הפסיכולוג לא תישאר אך ורק בגדר תיאוריות בלבד, אלא תיעשה גם בתחום המעשי (כיצד מטפלים, אילו גישות מיישמים הלכה למעשה בכל מקרה ועוד).
תחומי הטיפול והאבחון הרלוונטיים לפסיכולוגיה הקלינית הינם רבים:
- דיכאון
- חרדה
- פוביות לסוגיהן
- הפרעות אכילה
- דימוי עצמי
- מין ומיניות
- אבחונים לסוגיהם
- הספקטרום האוטיסטי
- טיפול לפי גיל (ילדים, נוער, מבוגרים)
- טיפול אישי, זוגי או משפחתי
- הפרעות נפשיות קשות (OCD, סכיזופרניה, פרנויה, פסיכופתיה ועוד)
- ועוד…
שיטות הטיפול גם הן רחבות ומותאמות בכל מקרה לגופו – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכודינמי, דמיון מודרך והרפיה, טיפול קבוצתי ועוד. לעיתים יש צורך גם בשילוב של מספר שיטות טיפוליות במקביל, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של המטפל.