התקף חרדה הוא אירוע מבהיל ופתאומי שלא תמיד ברור וידוע מהם הגורמים שעוררו אותו. הבשורות הטובות הן, שישנם טיפולים רבים, פסיכולוגיים ותרופתיים, למניעתו.
יריב (47, שם בדוי) הרגיש שהוא עומד למות. הוא הגיע לחדר המיון באחד מבתי החולים בחיפה כשהוא סובל מדפיקות לב, הזעה, דופק מואץ, כאבים בחזה ובפנים, סחרחורת וחולשה.
“יש לו התקף לב”, זעקה אשתו המבוהלת לעבר דלפק האחיות – והתגובה המהירה לא אחרה לבוא. תוך דקות יריב מצא את עצמו מחובר למכשיר אק”ג, ובתוך כך, הרופאה התורנית הפשילה את שרוול חולצתו ושאבה מזרועו דם.
יריב המבוהל ראה בעיני רוחו את ילדיו המומים ובוכים, את אשתו מתאבלת עליו, ואת הוריו נשברים מצער על מותו.
אחרי כשעה הגיעו הבשורות: הלב של יריב תקין, הוא בריא ויכול ללכת הביתה.
מה זה היה? התקף חרדה
התקף חרדה – זה מה שנכתב במכתב השחרור שקיבל יריב בחדר המיון, בתוספת המלצה לקבל טיפול פסיכולוגי או תרופתי.
התקף חרדה (Panic attack) הוא מצב שמתהווה באופן פתאומי, אך לא תמיד ניתן להבין מיידית מה הגורם או הגורמים שעוררו אותו.
התקף חרדה יכול להתרחש על רקע של הפרעת חרדה, פוסט-טראומה, סטרס, דיכאון ובעיות רפואיות כגון פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס, שימוש בסמים ועוד. ישנם חומרים נוספים שיכולים להשפיע על הנטייה לפתח התקף חרדה, כגון קפאין, ניקוטין ועוד.
למרות שהתקף חרדה לכשעצמו אינו מסכן את החיים, הוא יכול להיות כל כך מאיים ומפחיד עד שמי שחווה אותו עלול לחשוב כי הוא לוקה בהתקף לב ולחשוש לחייו, כפי שקרה ליריב.
מהם התסמינים של התקף חרדה?
התקף חרדה הוא אמנם אירוע נפשי, אבל הביטויים שלו הם גופניים ורובם דומים כל כך לביטויים ולתסמינים של אירוע לב, עד שלעתים גם הרופאים עלולים להתבלבל ולטעות. לכן, בכל מקרה ומצב כדאי לפנות למוקד רפואי ולהיבדק. הבדיקות המקובלות הן בדיקת דם לנוכחות של אנזימים מסוימים בדם, ורישום של הפעילות החשמלית בלב בבדיקת אק”ג.
כאמור, התקף חרדה עלול להופיע בפתאומיות, ללא סימנים מוקדמים, אפילו במהלך השינה. מי שחוו התקפי חרדה מעידים על תחושות שונות ומבלבלות, עד כדי כך שהם חוששים כי הם עומדים למות, לוקים בליבם, מתקשים לנשום. לרוב, בהתקף חרדה התסמינים אינם מעידים על מצב רפואי אמיתי.
התסמינים של התקף חרדה כוללים:
- דפיקות לב מואצות
- חולשה או סחרחורת
- רעד
- עקצוץ או קהות בידיים ובאצבעות
- הזעה מוגברת
- צמרמורת
- בחילה
- כאבים או אי נוחות בחזה
- קשיי נשימה או קוצר נשימה
- תחושה של חנק
- תחושה של אובדן שליטה
- תחושה של חוסר מציאות
- פחד להשתגע או לאבד שליטה
- פחד למות
- תשישות, לאחר שההתקף חולף
כיצד מטפלים בהתקפי חרדה?
התקף חרדה יכול להיות חד פעמי, ובפרט כשמדובר בתקופה מלחיצה, עמוסה וקשה. בדרך כלל, ההתקף יעלם מעצמו באותה מהירות ומידיות בה התרחש. אך במקרים רבים מדובר בהתקפים חוזרים ואף יכולים “להזין” את עצמם, כלומר לגרום לחרדה מפני התקף נוסף.
במקרים כאלה, ייתכן שמדובר בהפרעת פאניקה (Panic attack disorder). מספרם ותדירותם של התקפי החרדה תלויים בחומרת ההפרעה: יש שיחוו התקפים בודדים בחודש, ויש שיסבלו מספר התקפים ביום או בשבוע.
ישנם שני מסלולי טיפול: טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. חשוב להדגיש, כי עד כמה שהטיפול התרופתי יעיל ועשוי למנוע את ההתקף או ההתקפים הבאים, הטיפול התרופתי אינו מטפל במקור הבעיה. לכן, התקפי החרדה עלולים לחזור כשמפסיקים ליטול את התרופות.
הטיפול הפסיכולוגי, לעומת זאת, יכול לחולל שינויים לטווח הארוך.
כיום, ההמלצה היא לשלב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי.
הטיפול הפסיכולוגי כולל מספר שיטות:
טיפול בשיטה הדינמית – בטיפול זה מתייחס להתקפי חרדה כתסמין של בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, הדורשת טיפול ארוך טווח.
טיפול בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT) – זהו טיפול קצר טווח המתמקד בשינוי הרגלים ותפיסות הגורמים לחרדה, בהתמודדות עם גורמי החרדה ובלימוד שיטות להרגעה, כגון תרגילי נשימות, מדיטציה, הרפיה ודמיון מודרך, ולהגברת השליטה העצמית.
