ילדים נבדלים ממבוגרים, בין היתר, ברמת החוסן הנפשי שלהם, וכן במשאבים העומדים לרשותם להתמודדות עם אירועי חיים. תפקידנו כהורים, קרובי משפחה, מחנכים ומטפלים הוא לשמור על נפשם הרכה של הילדים מפני פגיעה, ובמקביל להכין אותם עד כמה שאפשר לקראת חייהם כבוגרים.
מחקר שבוצע בשנות ה-90 של המאה ה-20 מצא קשר בין טראומות ילדות למצב בריאותי ירוד בגיל מבוגר (Adverse Childhood Experiences). המחקר קושר בין חוויות ילדות שליליות ובין סיכון מוגבר לדיכאון, מחלות לב, סרטן ואף התאבדות. מעל שני שליש ממשתתפי המחקר העידו כי חוו לפחות טראומת ילדות אחת במהלך ילדותם ו/או נעוריהם, וקצת מעל 12% חוו לפחות 4 סוגים של טראומות ילדות.
המחקר גילה כי אצל ילדים הסובלים מטראומה מתמשכת, תגובת “הילחם או ברח” נשחקת מרוב שימוש. בסופו של דבר המערכת הזו – ששולטת על כמה חלקים במוח ובגוף – גורמת לפגיעה בבריאות (בעיקר במערכת החיסון, במערכת ההורמונלית וכן ביכולת הקריאה והשכפול של החומר הגנטי בגוף).
מעבר לעובדה הברורה והמובנת מאליה שכל הורה שומר מכל משמר על היקר לו ביותר, יש כמה דברים שניתן לעשות בצורה פרואקטיבית.
עודדו את הילדים לדבר על רגשות / מה עובר עליהם
ילדים שקשה להם להתבטא מילולית, יבטאו את תחושותיהם בצורה פיזית – צעקות, בכי, זריקת חפצים, הסתגרות ועוד. כדי לעודד אותם לזהות רגשות ותחושות ולדבר עליהם, עלינו לדובב אותם בצורה עקיפה: “אתה מתוסכל כי הצעצוע נשבר? אביא לך חדש”; “את מקנאה כי אחיך קיבל צעצוע חדש? בוא נשחק כולנו יחד”… וכן הלאה.
כמו כן מומלץ לשאול את הילדים אודות ספרים שקראתם, סרטים שצפיתם בהם ואירועים שהם חוו – “איך לדעתך נועה מרגישה בלי המשחק שלה?”; “איך אפשר לעזור לה?” וכן הלאה. כך תסבירו גם מדוע אתם כועסים או מאוכזבים בשל דבר שקרה, כדי שהילד יוכל לזהות את הרגש ולהתמודד איתו.
אם דיבורים פחות עוזרים בשל גיל צעיר מדי או סיבה אחרת, עודדו את הילדים לצייר במקום. בקשו מהם לצייר את המשפחה, את הגננת והילדים בגן וכן הלאה; כך תוכלו לקבל הצצה כלשהי לצורה בה הם רואים את האנשים הכי קרובים אליהם באופן יומיומי.
למדו את הילדים מה מותר באמצעות חיזוקים חיוביים
דווקא כאשר הכול בסדר, זה בדיוק הזמן לחזק התנהגויות חיוביות אצל הילד. בצורה כזו נלמד אותם מה אנחנו רוצים שיקרה, במקום לצעוק ולכעוס כאשר קורה משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה. לדוגמה – הילד הלך לישון לבד בזמן המיועד? הכינו לו ארוחת בוקר ביום המחרת וידעו אותו אודות הסיבה.
אפשר למשוך יותר זבובים עם דבש מאשר עם חומץ, אומר המשפט הידוע. בצורה כזו הילד ילמד מניסיון ישיר מה מותר וכדאי לעשות, ובכך יקטנו סיכוייו להיות מעורב באירוע שעלול לפגוע בו בסופו של דבר.
למדו את הילדים ממה להתרחק
לא פחות חשוב מהצד החיובי של הדברים, הוא ללמד את הילדים לזהות גם צדדים אחרים במציאות. דברו איתם על איך לזהות אנשים זרים ברחוב או ליד הגן / בית הספר (אם זה לא אימא או אבא או אחד מבני המשפחה – להתרחק); איך להגיד לא למישהו זר שמציע להם משהו; כיצד לחפש ברחוב אימא עם ילדים או שוטר כדי לקבל עזרה; לצעוק ולשבור חפצים אם אין ברירה ועוד.
איך מזהים ילד שצריך עזרה, טיפול או התערבות כלשהי?
שינוי חריג בהתנהגות הרגילה; שינוי בהרגלי אכילה או שינה; הסתגרות בבית; התפרצויות זעם ועוד.
אפשרויות הטיפול בילדים כוללות מגוון צורות, בהתאם לסוג הבעיה ולגיל הילד: החל מהטיפולים הקונבנציונליים (טיפול רגשי, CBT, טיפול פסיכודינמי) וכלה בטיפולים נלווים כגון טיפול באמנויות, הדרכת הורים ועוד.
ת.ל.מ דיגיטל מציע להורים מגוון אפשרויות טיפול, תמיכה וסיוע בילדים. ניתן להירשם לטיפולים אונליין ולקבוצות תמיכה, וכן לקבל הדרכת הורים מקיפה להתמודדות ולטיפול במצבים שונים. בחרו את הטיפול המתאים ואנחנו נעשה את השאר.
