מדוע ילד שנולד כבן מכריז יום אחד על עצמו כעל בת? האם זו אופנה או שיגעון חולף? ובכן, ממש לא! מדובר בתחושה פנימית חזקה ובצורך אמיתי בשינוי, טרנסג’נדר, באמצעות ייעוץ רפואי ותמיכה פסיכולוגית.
בשנים האחרונות נכנס לשיח שלנו מושג חדש: ג’נדר (Gender). מגדר, בעברית. לפני שהספקנו להסתגל אליו, המושג התפצל לתת מושגים שהולכים ומתרבים: טרנסג’נדר, אג’נדר, ביג’נדר, ג’נדרקוויר, זהות מגדרית ופוליטיקה של זהויות.
ג’נדר/מגדר הוא מושג מעולמות מדעי החברה, שמתייחס להבחנה בין “גבר” ל”אישה” בהיבטים תרבותיים, פסיכולוגיים וחברתיים, להבדיל מההתייחסות להבדלים בין המינים בהיבטים ביולוגיים, פזיולוגיים, אנטומיים ומיניים.
מאחורי הביטויים וההגדרות מסתתרים חיים שלמים של אנשים, גברים ונשים, ילדות וילדים, שמבינים.ות כי נולדו למגדר הלא נכון ומבקשים.ות לשנות את שמם.ן, את מינם.ן ואת זהותם.ן.
“זהות טרנסג’נדרית היא מצב שבו האדם חש נתק”
ספיר ברמן, דנה אינטרנשיונל, סתיו סטרשקו – אלו הם שמותיהם של נשים מפורסמות שבחרו לעשות את הצעד: לשנות את מינן ואת זהותן המגדרית. נשים טרנסג’נדריות שלא רק עשו את השינוי, אלא גם סיפרו בפתיחות אודות התהליכים המורכבים שעברו ושהן עדיין עוברות.
פחות מוכרת מהם היא נורה גרינברג, העוסקת בטיפול, בייעוץ ובתמיכה בסוגיות של זהות מגדר, מרצה וכותבת בנושא. “אנשים טרנסג’נדרים זכו בשנים האחרונות לחשיפה ששינתה את השיח הציבורי. זהות טרנסג’נדרית היא מצב שבו האדם חש נתק וחוסר התאמה בין הזהות המגדרית שבה החברה תופסת אותו, כגבר או כאישה, לבין הזהות הפנימית שבה הוא או היא חווים את עצמם”, מסבירה נורה. “טרנס’נדרים מרגישים באופן עמוק מאוד שהם בני או בנות המגדר השני. החברה רואה אותם כגברים או כנשים, אבל תחושתם הפנימית אומרת להם אחרת”.
ריני (שם בדוי) הבינה כבר בגיל 8 שהיא כלואה בגוף לא לה. כילדה, כלומר כילד בשם ירין, הייתה נוברת בארון של אחיותיה הגדולות, נועלת בסתר את נעלי העקב שלהן, מודדת חזיות ושמלות. אולם רק בגיל 18, לאחר עשר שנות הסתרה ומצוקה, החליטה להיחשף בפני הוריה ואחיותיה, שלמרבה הפלא קיבלו באהבה את רצונה לשנות את מינה. בדיעבד, ריני הרגישה ששנות הסבל היו לחינם, וכי יכלה “לצאת” ולעשות את השינוי מוקדם יותר בחייה. כיום ריני היא ציירת, מורה לציור ודוגמנית עירום מבוקשת.
לדניאל (שם בדוי) היה פחות מזל. כאשר בגיל 12 הודיע להוריו שהוא רוצה לשנות את שמו מדבורה לדניאל, קמה מהומה. הוריו ובני משפחתו, משפחה חרדית ידועה בבני ברק, לא הבינו את בקשתו, סירבו לאפשר לו לעבור ללמוד בבית ספר לבנים והוא נאלץ להמשיך ללבוש שמלות וגרביונים. בגיל 17 דניאל עזב את הבית וניתק קשר עם בני משפחתו. כיום הוא חי בתל אביב כגבר, יש לו בת זוג אוהבת, ומשפחה גדולה ומכילה של נשים וגברים טרנסג’נדרים.
“זה לא הגוף שמתאים לי”
“כשתינוק נולד, ההחלטה האם הוא יגדל ויחיה כגבר או כאישה מתקבלת על פי איבר מינו. רוב האנשים גדלים ומתבגרים כשתחושת ההזדהות המגדרית שלהם תואמת את איבר מינם”, מסבירה נורה, “כשמדובר באדם טרנסג’נדר אין הלימה בין הזהות שנקבעה לו בעת לידתו, לבין תחושתו הפנימית. משהו בתוכו מרגיש אחרת, כאשר הוא סוקר את גופו, זה איננו הגוף ש”מתאים” לו או לה”.
הבלבול והצורך לברר “מה קורה פה” אינו רק נחלתם של ילדים טרנסג’נדרים. גם להוריהם, לאחיהם ולסביבה הקרובה לא קל, כאשר ירין מבקש.ת שיקראו לה ריני, ודבורה בוחר.ת להיות דניאל. לכן, לא מפתיע שישנם אנשים שסבורים – בטעות, נדגיש מייד – כי מדובר ב”אופנה או שיגעון חולפים”.
לבחור במטפל.ת שעבר.ה הכשרה מתאימה
תהליך השינוי שעובר אדם טרנסג‘נדר עשוי לכלול, מלבד ייעוץ רפואי גם ייעוץ פסיכולוג. הורים וילדים רבים מעידים על סיוע שקיבלו מפסיכולוגים ומטפלים מתחום בריאות הנפש, שתמכו בהם לכל אורך התהליך.
“הכרזות נלהבות על “החלמה” של טרנסג‘נדרים התבררו כעבור זמן כחסרות בסיס”, מעידה נורה. “הקונצנזוס המקובל היום אצל כל המומחים, הוא שהדרך היחידה לסילוק מצוקת המגדר היא לאפשר לאדם הסובל ממנה לשנות את תפקיד המגדר שלו, כולל עריכת שינויים פיזיים שאף עשויים לכלול ניתוח לשינוי מין. אנשים רבים מדי עדיין מאמינים שזהות טרנסג’נדרית היא הפרעה שדורשת טיפול נפשי, למרות הקונצנזוס הרפואי לפיו זהות טרנסג’נדרית היא זהות לגיטימית ובריאה. יש היום ידע רב ואנשי מקצוע טובים בכל התחומים, וחשוב לבחור במטפל.ת בעל.ת הכשרה מתאימה לנושא המגדרי.”
אצלנו בת.ל.מ קיים מאגר של מטפלים הכולל אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב, בתחומים מגוונים: פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים רגשיים, מטפלים זוגיים ומטפלים משפחתיים.
