מדוע ילד שסומן בלידה כבת מכריז יום אחד על עצמו כעל בן? האם זו אופנה או שיגעון חולף? ובכן, ממש לא! יתכן שמדובר בתחושה פנימית חזקה ומתמשכת, ואולי אף בדיספוריה מגדרית (Gender dysphoria) – מצב של אי נחת או מצוקה נפשית שקשורים למגדר אליו סווג על-ידי החברה, למאפייני גוף המזוהים עם המגדר או לתפקידים המגדריים המצופים ממנו.
בשנים האחרונות נכנסו לשיח שלנו מושגים חדשים הקשורים לג’נדר (Gender), או בעברית: מגדר. על מושגים אלו נמנים מילים כמו טרנסג’נדר, אג’נדר, ביג’נדר, ג’נדרקוויר, ג’נדר פלואיד, א-בינאריות ועוד.
ג’נדר/מגדר, הוא מושג מעולמות מדעי החברה שבמקור התייחס להבחנות בין “גבר” ל”אישה” בהיבטים תרבותיים, פסיכולוגיים וחברתיים, וזאת מעבר להבדלים הגופניים בין המינים אשר באים לידי ביטוי במאפייני הכרומוזומים, באיברי הרבייה ובסממנים גופניים נוספים. עם זאת, כיום אנו מבינים כי מגדר הוא מושג רחב הרבה יותר אשר מתייחס להשלכות החברתיות של מרכיב המין והמגדר בזהות. בעוד שרוב בני.ות האדם מזדהים כ”גבר” או כ”אישה”, קיימות הגדרות רבות נוספות לזהות המגדרית.
“החברה רואה אותם כגברים או כנשים, אבל תחושתם הפנימית אומרת להם אחרת”
נורה גרינברג, העוסקת בטיפול, בייעוץ ובתמיכה בסוגיות של זהות מגדר, מרצה וכותבת בנושא מסבירה זאת כך: “זהות טרנסג’נדרית היא מצב שבו האדם חש נתק וחוסר התאמה בין הזהות המגדרית שבה החברה תופסת אותו, כגבר או כאשה, לבין הזהות הפנימית שבה הוא או היא חווים את עצמם (…) החברה רואה אותם כגברים או כנשים, אבל תחושתם הפנימית אומרת להם אחרת”.
חשוב לזכור שמאחורי הביטויים וההגדרות מתקיימים חיים שלמים של א.נשים ממגדרים שונים שמבינים.ות כי אינם.ן מזדהים.ות עם המגדר בו סווגו בלידתם, ולכן מבקשים.ות להתאים את ההופעה המגדרית, את הגוף, את כינוי הגוף ולפעמים גם את השם שלהם.ן כך שיתאימו למגדר איתו הם.ן מזדהים.ות ובו הם.ן מרגישים.ות נוח.
ריני (שם בדוי) חשה כבר בגיל 8 שהיא “כלואה” בגוף לא לה. בילדותה סומנה על-ידי הסובבים אותה כילד בשם ירין, אך היא זוכרת כי הדבר צרם לה. היא נהגה לנבור בארון של אחיותיה הגדולות, לנעול בסתר את נעלי העקב שלהן ולמדוד חזיות ושמלות. בגיל 18, לאחר עשר שנות הסתרה ומצוקה, החליטה להיחשף בפני הוריה ואחיותיה, אשר קיבלו באהבה את רצונה לעבור תהליך התאמה מגדרית. כיום ריני היא ציירת, מורה לציור ודוגמנית מבוקשת.
לדניאל (שם בדוי) היה פחות מזל. כאשר בגיל 12 הודיע להוריו שהוא רוצה לשנות את שמו מדבורה לדניאל, קמה מהומה. הוריו ובני משפחתו החרדית לא הבינו את בקשתו, סירבו לאפשר לו לעבור ללמוד בבית ספר לבנים והוא נאלץ להמשיך ללבוש שמלות וגרביונים. בגיל 17 דניאל עזב את הבית וניתק קשר עם בני משפחתו. כיום הוא חי בתל אביב כגבר, יש לו בת זוג אוהבת, ומשפחה גדולה ומכילה של נשים וגברים טרנסג’נדרים.
“זה לא הגוף שמתאים לי”
“כשתינוק נולד, ההחלטה האם הוא יגדל ויחיה כגבר או כאישה מתקבלת על פי איבר מינו. רוב האנשים גדלים ומתבגרים כשתחושת ההזדהות המגדרית שלהם תואמת את איבר מינם”, מסבירה נורה גרינברג, “כשמדובר באדם טרנסג’נדר אין הלימה בין הזהות שנקבעה לו בעת לידתו, לבין
תחושתו הפנימית. משהו בתוכו מרגיש אחרת, כאשר הוא סוקר את גופו, זה איננו הגוף ש”מתאים” לו או לה”.
הבלבול והצורך לברר “מה קורה פה” אינו רק נחלתם.ן של ילדים.ות טרנסג’נדרים.ות. גם הוריהם, אחיהם, אחיותיהם והסביבה הקרובה נדרשים להתמודדות עם מצב חדש שהוא לפעמים לא מוכר ולא פשוט. כאשר ריני מבקשת שיקראו לה בשם שבחרה ויפנו אליה בלשון “את” וכאשר דניאל מבקש שיפנו אליו כ”אתה”, משפחתם צריכה לעבור תהליך של הסתגלות והתאמה למצב החדש. לעיתים משפחות צריכות גם להתמודד עם דעות קדומות מצד המשפחה המורחבת והסובבים אותם.ן.
לבחור במטפל.ת שעבר.ה הכשרה מתאימה
תהליך ההתאמה המגדרית, אשר חלק מא.נשים הטרנסג’נדרים בוחרים.ות לעבור עשוי לכלול ייעוצים רפואיים כמו גם ייעוץ פסיכולוג. בעוד שבחלק מהשלבים בתהליך יש צורך בקבלת חוות דעת פסיכולוגית כדי לעבור הליכים רפואיים שונים, חשוב להדגיש כי תפקיד הפסיכולוג או הפסיכולוגית בתהליך יכול להיות משמעותי הרבה יותר. טיפול פסיכולוגי אצל מטפל.ת שעבר.ה הכשרה ראויה בעבודה עם הקהילה הטרנסית יכול לסייע בתהליכי קבלת החלטות, הסתגלות למצבים חברתיים וגופניים חדשים והתמודדות עם תהליכים רגשיים נוספים אשר נלווים להתאמה המגדרית. כמו כן, הטיפול יכול ללוות את התהליך מול המשפחה, למשל ביחס לבחירה “לצאת מהארון” ולשינויים והתאמות שונות שהמשפחה נדרשת לעבור כחלק מהתהליך. הורים וילדים רבים מעידים על סיוע משמעותי שקיבלו מפסיכולוגים.ות ומטפלים.ות מתחום בריאות הנפש שתמכו בהם לכל אורך התהליך.
“הכרזות נלהבות על “החלמה” של טרנסג‘נדרים התבררו כעבור זמן כחסרות בסיס”, מעידה נורה גרינברג. “הקונצנזוס המקובל היום אצל כל המומחים, הוא שהדרך היחידה לסילוק מצוקת המגדר היא לאפשר לאדם הסובל ממנה לשנות את תפקיד המגדר שלו, כולל עריכת שינויים פיזיים” (…)אנשים רבים מידי עדיין מאמינים שזהות טרנסג’נדרית היא הפרעה שדורשת טיפול נפשי, למרות הקונצנזוס הרפואי לפיו זהות טרנסג’נדרית היא זהות לגיטימית ובריאה. יש היום ידע רב ואנשי מקצוע טובים בכל התחומים, וחשוב לבחור במטפל.ת בעל.ת הכשרה מתאימה לנושא המגדרי”.
אצלנו בת.ל.מ קיים מאגר של מטפלים הכולל אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב, בתחומים מגוונים: פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים רגשיים, מטפלים זוגיים ומטפלים משפחתיים. כחלק מהשירותים שאנו מציעים לקהילה הלהט”בית, יש לנו מטפלים.ות ייעודיים בעלי ניסיון והכשרה בעבודה עם הקהילה הטרנסית ועם בני.ות משפחה של א.נשים טרנסג’נדרים.ות.
