אנחנו חיים בשגרה לא שגרתית, מתמודדים עם אירועים ביטחוניים ומלחיצים. יודעים שהטוב ביותר הוא לשדר רוגע לילדים אבל מה עושים כשגם אנחנו, ההורים, חרדים?
ירי טילים, בלוני תבערה, אזעקות ופיצוצים, התרעות “צבע אדום” או אזעקות וריצה מבוהלת לחדרי ביטחון ולמקלטים. השגרה המתוחה הזו היא נחלתם של ילדי (ומבוגרי) עוטף עזה כבר מעל שני עשורים.
אם פעם האמנו שמדובר בסיטואציה “זמנית ולא נורמלית”, היום כבר ברור שמדובר בשגרה שלא בטוח מתי תיעלם מן העולם. מה שעוד ברור הוא, שאירועים טראומתיים על רקע מצב ביטחוני אינם נחלתם הבלעדית של תושבי העוטף.
מתח, חרדה, אי ודאות, אירועים אלימים וסיכון בטחוני – כל אלה זולגים ומאיימים על השלווה, על השגרה ועל חיים “נורמליים”. בשנתיים האחרונות חווינו אותם בכל רחבי ישראל: ברמת גן וחולון, בקריית שמונה ובשלומי, ברמלה ולוד, ביפו, בעכו, בירושלים.
כהורים, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לגונן על הילדים, למנוע מהם מידע מיותר, לתת להם תחושה שהם בטוחים ומוגנים, שאנחנו שם בשבילם. אנחנו יודעים שהכי חשוב הוא לשמור במידת האפשר על שגרת החיים, סדר יום קבוע גם במצבי חירום, להקפיד על ארוחות מסודרות, על שעות שינה ובמידת האפשר – על לימודים ועל חוגים.
אנחנו יודעים להקשיב, לחבק, להכיל רגשות פחד וחרדה, לשדר אופטימיות, להימנע ככל האפשר ממריבות וויכוחים. אנחנו מנסים להסביר מה מתרחש. אבל מה לעשות כשגם אנחנו, ההורים, חרדים, מתוחים, מגיבים בבהלה, סובלים מחלומות ומתקשים להירגע? מה קורה כשגם אנחנו מבולבלים, חרדים ולא תמיד מתמודדים עם מצבי הלחץ בצורה רציונלית?
איך מטפלים בחרדות ובטראומה
ההתמודדות עם חוויות טראומתיות ואירועים מלחיצים היא לא פשוטה. ובפרט שאנחנו, ההורים, שאמורים להיות סוכני הרוגע, השלווה והבטחון של הילדים שלנו, מתקשים להתמודד בעצמנו.
ישנן מספר גישות טיפוליות פסיכותרפיות ופסיכולוגיות הקשורות בעיבוד חוויה טראומתית, שיכולות להקל ולסייע גם לילדים וגם לנו. ללמוד טכניקות שונות של הרגעה, של השגת תחושת השליטה ושל לימוד כיצד לווסת רגשות.
הטיפול בילדים, ובהוריהם, מותאם בדרך כלל לגילם של הילדים ולשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. באופן עקרוני ומעשי, הטיפול מכוון לילדים מגיל שנתיים ואילך. מטרת הטיפול היא לאפשר לילדים לעבד את תחושות המתח והחרדה בהן הם שרויים, מבחינה רגשית וקוגניטיבית, לסייע בהתמודדות עם קשיי שינה וריכוז שנובעים מהן. על הדרך, זו גם אפשרות עבורנו, ההורים, להתמודד עם הקשיים שלנו.
אילו אפשרויות טיפול קיימות?
טיפול משפחתי – הטיפול המשפחתי מסייע במתן תשובות ודרכי התמודדות עם הקשיים והטראומות של הילדים וההורים במסגרת הטיפול, המטפל.ת מעניק תמיכה לכלל המשפחה ומלווה את ההתמודדות של הילדים ושל ההורים, כלומר – של כל התא המשפחתי. כמו כן, טיפול משפחתי מאפשר להורים לבטא את הקשיים שעולים כתגובה למצוקה של הילדים.
טיפול קבוצתי – לעיתים, ההמלצה היא לקיים טיפול קבוצתי, ובפרט כשמדובר בטראומה “קהילתית”, כמו ביישוב המתמודד עם אירוע, בית ספר או כתה שחוו משבר. במקרים כאלה אפשר להקים מסגרת טיפול קבוצתית, שתאפשר לילדים להחליף ביניהם חוויות ולשתף אחד את השנייה. הטיפול הקבוצתי מסייע לילדים להבין שהם לא חריגים בתחושותיהם, שהם לא לבד, ושיש סביבה קהילה שלמה שמתמודדת ותומכת.
טיפול פרטני – ישנם ילדים הזקוקים לטיפול אישי, אחד על אחד, במסגרת אינטימית המאפשרת להם לחשוף מצוקות שייתכן שלא היו חושפים במסגרת אחרת. הטיפול הפרטני נועד לסייע בעיבוד החוויה הרגשית הקשה, באמצעות שיחה, משחק, אמנות, דמיון וכדומה, בהתאם לגילם ולהתפתחותם של הילדים. הטיפול פרטני גם מקנה לילדים כלים לווסת את החרדה, את הדיכאון או את ההימנעות מפעילויות שונות – תגובות רגשיות והתנהגותיות מוכרות בהקשר של אירוע או אירועים טראומתיים. במרבית המקרים, הטיפול הפרטני מבוצע בשיטות טיפול התנהגותית-קוגניטיביות (CBT).
אצלנו בת.ל.מ תמצאו מאגר של מטפלים הכולל אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב, בתחומים מגוונים: פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים רגשיים, מטפלים בילדים ומטפלים משפחתיים.
